קיסלוק ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים בתמצית:

בפני תביעה כספית בסכום כולל של 14,376.38 ₪.

לטענת התובעים אליעזר וסיגלית קיסלוק (להלן ביחד- "התובעים"), ביום 10.10.2010, הגיע נציג הנתבעת חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן- "הנתבעת"), מר רפאל שאולוב לביתם. במהלך פגישה זו הבטיח נציג הנתבעת כי אם יעברו התובעים מחברת סלקום תקשורת בע"מ (להלן- "סלקום") לנתבעת ויהיו לקוחותיה, הם לא ישלמו לה בעד דמי השימוש בגין העסקה. עוד הובטח כי יקבלו התובעים חמישה מכשירים בזיכוי מלא וכי הנתבעת תישא בכל עלות הקנס ככל ויחול על התובעים כתוצאה מעזיבת סלקום ומעבר לנתבעת. התובעים נענו להצעה זו של הנתבעת ואכן במהלך החשבוניות הראשונות החשבונות היו מאופסים כך שהתובעים לא שילמו מאום לנתבעת. והנה כעבור מספר חודשים התברר לתובעים כי הם מחויבים בגין עלות חמשת המכשירים נרכשו מאת הנתבעת וכן מחויבים בחשבוניות החודשיות בעד דמי שימוש ברשת הנתבעת. לטענת התובעים- הנתבעת גבתה מהם סך של 7,376.38 ₪ בגין המכשירים הסלולריים שנרכשו והם תובעים סכום זה בחזרה כמו גם סך של 2,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה וכן סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

לטענת הנתבעת מדובר בתביעה חסרת כל בסיס. התביעה מנוגדת למסמכים בכתב החתומים על ידי התובעים. ולמעשה מדובר בתביעה שתולדתה הינה כדאיות העסקה והרי טעות בכדאיות העסקה אינה מהווה עילה לביטול חוזה לטענת הנתבעת. הנתבעת מסבירה כי על פי המוסכם בין הצדדים כתוצאה מהמעבר הנתבעת התחייבה לזכות את התובעים בסכום כולל של עד 13,000 ₪ וזאת כפי שעולה מההסכם החתום בין הצדדים. והרי טענת התובעים בדבר 'חשבוניות בסכום אפס' הינה טענה בעל פה המנוגדת למסמך בכתב. נכון ליום הגשת התביעה זיכתה הנתבעת את התובעים בסכום כולל של 8,171 ₪ והתובעים ימשיכו לקבל זיכוי חודש בחודשו עד שיגיעו לתקרת הזיכוי המוסכמת בין הצדדים כמפורט לעיל. באשר למכשירים עצמם, הנתבעת מסבירה כי הם נרכשו במנגנון של חיוב זיכוי, קרי הלקוח משלם בעבורם בחשבון הבנק שלו באמצעות 36 תשלומים שווים בעוד שהוא מזוכה בעבורם במסגרת דמי השימוש בגין השימוש ברשת התקשורת של הנתבעת (זמן שיחה, גלישה באינטרנט וכיו') וכי מדובר למעשה במנגנון שהוא תנאי בל יעבור אצל הנתבעת (ר' סע' 25 בכתב ההגנה).

דיון:

ביום 27.11.2013 התקיים בפני דיון. מטעם התובעים נכחו התובעים בעצמם וכן אימה של התובעת 2, מי שהעידה מטעמם הייתה התובעת 2 בלבד. מטעם הנתבעת העידה הגב' אפרת פארי (להלן- "נציגת הנתבעת").

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הנני סבורה כי דין התביעה להידחות במלואה וזאת מן הטעמים כדלקמן:

טוענים התובעים כי מי שמסר את ההתחייבות בשם הנתבעת היה מר רפאל שאולוב. לתימוכין בטענתם צירפו מסמך הערוך בכתב יד ובו לטענתם נמצאות כל הבטחותיו של נציג הנתבעת כאילו הם יקבלו חמישה מכשירים סלולריים וכן יעשו שימוש ברשת התקשורת של הנתבעת וזאת ללא כל חיוב כספי כלל ועיקר (המסמך הינו העמוד הראשון בצרופות הנספחים שצורפו לכתב התביעה). הנתבעת כופרת במהימנותו של מסמך זה. מעיון במסמך האמור עולה כי ליד כל מכשיר שהיה רשום בו (חמישה מכשירים סך הכל) נכתב "בזיכוי מלא". קרי אין כל אזכור כאילו המכשיר ניתן שלא במסגרת של חיוב זיכוי (מנגנון שהוסבר על ידי הנתבעת בכתב הגנתה ור' ההסבר לעיל). והעיקר- עיון במסמך זה לא יכול להביא למסקנה כאילו כל העסקה המתוארת בכתב התביעה תהיה בעלות אפס למי מהתובעים. כך ליד כל מכשיר נכתב גובה עלות דמי השימוש, בסכומים של 199 ₪, 139 ₪, 89 ₪ ו- 99 ₪. הנה כי כן, די לעיין במסמך זה כדי להיווכח כי דין התביעה להידחות. עוד יושם לב כי נציג הנתבעת רפאל שאולוב אינו עובד עוד בנתבעת (פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 15) והתובעים כלל לא ביקשו את זימונו. ברי כי נציג זה יכול היה לשפוך אור נוסף על פרטי העסקה אך התובעים בחרו שלא לזמנו להעיד מטעמיהם הם ואי זימונו לא יכול לשמש לרועץ לנתבעת.

כמו כן, הנתבעת הציגה בפני בית המשפט העתק ההסכם בין הצדדים (נספח ב' בכתב ההגנה), בו נכתב כי התובעים זכאים לזיכוי של עד 13,000 ₪. האמור במסמך זה הרי סותר גרסת התובעים. מדובר במסמך בכתב הסותר טענה בעל פה אשר הועלתה על ידי התובעים. זאת בשים לב לקביעתי לעיל באשר למסמך הערוך בכתב יד ואשר עליו מסתמכים התובעים.

זאת ועוד, טענתם של התובעים בדבר עסקה בסכום חיוב אפס אינה מסתדרת עם ההיגיון. מהקו בו נקטו התובעים עולה כי לשיטתם הנתבעת לא תחייב אותם לעולם בגין המכשירים ו/או דמי השימוש ברשת התקשורת שלה. אין לעסקה מעין זו שום היגיון. בוודאי לא כזה שהתובעים הצביעו עליו. מחד טוענים אנחנו נקבל חמישה מכשירים סלולריים וכן אפשרות לעשות שימוש ברשת התקשורת של הנתבעת. מאידך אנו לא נשלם תמורה. אם לא די בכך מגרסת התובעים עולה כי לשיטתם אי תשלום התמורה הינו לעד. אין בידי לקבל גרסה זו של התובעים.

אם לא די באמור, התובעים לא הצליחו בדיון שהתקיים בפני להראות ולו ברמה המינימלית מה הסכומים בהם זוכו בדיוק ובגין מה חוייבו ולא נקבו אף בסכומים מצטברים. כל שבחרו התובעים לעשות הוא להגיש יחד עם כתב תביעתם צרופות רבות של נספחים ובלי ליתן פירוט מספיק על מנת שבית המשפט יוכל ללמוד מהם לענייננו. תפקידו של התובע הוא להוכיח את עילת תביעתו ובכך לא עמדו התובעים בנסיבות המקרה דנן.

למען שלמות התמונה אתייחס אף לכך שעל פי האמור בכתב ההגנה הנתבעת זיכתה את התובעים בסכום מצטבר של 8,171 ₪ כאשר הם זכאים לזיכוי בסכום כולל של 11,910 ₪, קרי יש לזכות את התובעים בסכום נוסף של 3,739 ₪ וזאת בערכי יום הגשת התביעה. אולם יוסבר כי על פי ההסכם הזיכוי הינו בתקרה של עד 13,000 ₪ ובגין קנס אותו "קיבלו" התובעים מאת סלקום בגין עזיבתה ומעבר לנתבעת. בדיון שהתקיים בפני הודתה התובעת ואישרה מפורשות כי הנתבעת עמדה בתנאי זה ו"ספגה" את כל הקנס (פרוטוקול הדיון עמ' 4 ש' 6 - 7).

למען שלמות התמונה אציין כי ממכלול הראיות שהוצגו בבית המשפט ולרבות עדותה של התובעת, הנני סבורה כי אכן יש ממש בטענת הנתבעת כאילו התובעים סבורים כעת כי העסקה בה התקשרו אינה כדאית בעבורם. והרי טענות בדבר טעות בכדאיות העסקה אינן מהוות עילה לביטול ההסכם בין הצדדים וטענות הנתבעת בהקשר זה מקובלות עלי במלואן.

לסיכום:

התביעה נדחית.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 800 ₪. סכום זה ישולם באמצעות הפיקדון המופקד בקופת בית המשפט אשר יועבר במלואו לידי הנתבעת.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותפעל להעברת הפיקדון לידי הנתבעת.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.